aimusic.one

(Verse 1)
בשבילי הזמן אני הולכֶה, לעבר אבותיי מחפשֶה,
בכל פנה אני רואֶה, צל של עם ותרבות נשכחת.
הלב דורש את השורשים, בקרקע קדומה נטמנים,
זהותי מתגלה בסיפור, מבית קנען אני.

(Chorus)
בלבי קולות מהעבר וההווה נשמעים,
מקנען אנו באים, עם חזון לעתיד.
יד ביד נלך, על דרך של שלום ותקווה,
בתוך הפסיפס הזה, אנו מוצאים את עצמנו.

(Verse 2)
בחיבוק של היסטוריה ומדע, אני מוצאֶה את הקשר,
הזהות שלי כמו פסיפס, משלבֶת עולמות רבים.
מקנען אני שואבֶת כוח, לעמוד בפני תקווה וחלום,
לגשר על פערים, ביחד, לבנות עתיד חדש.